11/02/2009

הקריאה בספרים של אהרון אפלפלד היא יציאה למסע ארוך ואינסופי,ביערות ובחורשות, על מסילות הברזל,ברכבות,ברגל,על גדות נהרות ואגמים. מסע לא קל,מלא בקושי סכנה אכזריות ורוע לצד חמלה אנושית יופי ואור גדול.

גיבורת ספרו הלפני אחרון, "חיים שלמים",היא נערה שגדלה במזרח אירופה בבית כפר נוצרי לכל דבר,ורק אחרי שהשלטונות אוסרים את אמה,היא מגלה שהאם היא יהודיה,וכך גם היא עצמה.היא יוצאת לדרך,בעקבות האם,ולאט לאט מגלה את הסוד היהודי.
היא פוגשת אנשים,היא עוברת רגעים של התעלות וייסורים קשים,ואחרי המלחמה,בבית מחסה של פליטים,היא לומדת לשיר זמירות יהודיות,בשבילה אלו הם שירים חדשים, למרות שבעצם הם ישנים מאוד.הזמירות האלה פותחות לה פתח עמוק בתוך נפשה,עולה משם אור חדש והיא הולכת אחריו עד שהיא מגיעה לארץ ישראל.

גיבור ספרו האחרון של אפלפלד,"הזעם עוד לא נדם",הוא נער יהודי גדם,שהוריו היהודים הקומוניסטים התכחשו ליהדותם,והשקיעו את כל כוחם בתיקון החברה והעולם בדרך הקומוניזם,עד שהגיעו הנאצים,ההורים נאסרו,הנער נמלט,לבדו,חסר כיוון ואבוד,עד שהוא שומע מנזיר אחד שהוא "בן מלכים",ושכל בני עמו הם כאלה,למרות שאולי אינם יודעים.
האמירה הזאת מחלחלת עמוק אל נפשו של הנער מעוררת בו תקווה ומוציאה אותו לחיים חדשים.

סיפוריו המרתקים של אהרון אפלפלד, באופן הישיר הפשוט והנקי שבו הם כתובים,ללא שום התחכמות ופילוסופיה,מתוך הסיפור האנושי הזורם שקולח דרכם,מעוררים רצון אמיתי לבדוק ולגלות מה זה בעצם להיות יהודי,למה נועדנו,למה נבחרנו,מהי בעצם התודעה היהודית,מהו הגרעין הפנימי הכמוס בתוך כל זה,ששמר עלינו אלפי שנים,הביא על עמנו סבל כה גדול,אבל גם הביא אותנו עד לכאן.

וכל זה בלשון סיפורית,צלולה בהירה ומדויקת,בפרקים קצרים,שמשאירים מרחב גדול ומואר של דממה לקורא.