30/08/2004

הפגישה הבאה בין רפאל לשמשון התקיימה כמה ימים אחר כך,על הטיילת של בת ים,לא רחוק מביתו של רפאל.השניים ישבו בבית קפה ושוחחו. רפאל אמר שחלום נעוריו היה להיות צלם קולנוע,אבל אחרי שלמד קצת את הנושא והתחיל לעבוד פה ושם בסרטים קטנים החליט לוותר,יותר מדי לחץ על הראש הקטן שלי,הוא אמר,ונענה לבקשת אביו לקבל על עצמו את הנהלת העסק המשפחתי.הוא נשוי ויש לו שני בנים ובת.

שמשון אמר שהסיפור שלו די דומה.אחרי שהשתחרר מהצבא התחיל לעבוד כמדריך טיולים בארץ ישראל.מאוד אהב את המרחב.את המסעות.אבל כשהיה בן שלושים ושמונה, נשוי עם שתי בנות ובן,עשה תאונה עם הקטנוע שלו ושבר את הרגל.הפציעה הייתה לא קלה.אחרי שהחלים גילה שזה ממש קשה ללכת הרבה ברגל כמו פעם.הוא קנה ביחד עם חבר מהצבא בית חרושת קטן לפלסטיק באזור התעשייה של חולון.בשלב מסוים החבר עזב והוא נשאר לבד עם שלושה פועלים.הוא התחיל לאבד עניין בעבודה ונתן לאחד הפועלים לנהל את העניינים בזמן שהוא יצא לשוטט ללא מטרה מוגדרת עם המכונית שלו ברחבי גוש דן.העסק הלך ושקע,עד שהתמוטט סופית לפני כשנה.מאז הוא מובטל.
"יכול להיות שיש לי הצעה בשבילך",רפאל אמר,"חצי משרה.אצלי במשרד. בזמן האחרון יש לי זמן.אין כל כך הרבה עבודה וגם אם יש קצת לחץ פה ושם,המזכירה שלי רחל ובן אחי משה משתלטים בכלל לא רע על העסק.אז אני קורא קצת,כל מיני דברים,גולש קצת באינטרנט,מחפש חומר על הנושא הזה של תעופה אנושית,אתה מבין,אני מרגיש שיש כאן משהו,החלומות האלה לא נותנים לי מנוח,הבן אדם יודע לשחות,למה לא לעוף,ואפילו אם זה רק בחלום כרגע,בכל זאת,אני מרגיש שיש כאן משהו,אז חשבתי שאולי אחרי שרחל המזכירה הולכת,אצלי במשרד,בין שלוש לשבע בערב,נאסוף מידע,בספרים ובאינטרנט וננסה לפתח את הנושא הזה שמעניין אותך וגם אותי,חלומות על תעופה,יש לי הרגשה שיש לזה גם פוטנציאל כלכלי,אני לא בטוח למה,יש לי רגש כזה,ואני יכול בינתיים לתת לזה מימון ביניים שיחזור אלי כשנראה מזה רווחים בעתיד,וגם אם לא, לא נורא,העסק שלי מבוסס והנושא מספיק חשוב לי."
שמשון אמר שזה נשמע לו נהדר ושהוא מוכן להתחיל כבר מחר ולא חשוב הכסף כרגע.
רפאל אמר שיש רק בעיה אחת קטנה,משהו שחייב להיפתר כדי שהעסק יוכל לצאת לדרך.הם חייבים לצרף אליהם אדם נוסף,שלישי.
"קראתי לא מזמן שהחוט המשולש לא במהרה ינתק.אז אם אנחנו באמת באמת רציניים אנחנו חייבים למצוא את הצלע השלישית",הוא אמר.
שמשון אמר שהוא בעד,ושהוא היה נותן הרבה כדי לחזור ולחלום את חלומות התעופה שחלם בתדירות גבוהה יותר.
"הייתי מתעורר שמח",הוא אמר,"דווקא לא כל כך היה מבאס אותי שזהו התעוררתי,ועכשיו אני לא יכול לעוף.להפך,היה שם משהו שנתן לי כוח ושמחה,כאילו שיש איזה עתיד,איזו צורת קיום גבוהה יותר,עולם פתוח ומואר שבו אנשים יכולים לעוף קצת על פני האדמה.הבעיה שבזמן האחרון עד שאני כבר חולם שאני עף אני לא ממש מצליח להתרומם,ואני מאבד את יכולת התעופה כמעט מיד אחרי ההמראה,כאילו משהו כבד רובץ עלי ולא נותן לי לעוף כמו פעם".
"זה מה שאני אומר,"אמר רפאל,"אנחנו חייבים למצוא בן אדם שלישי."