ז'אן ז'אק מון אמי

שיר חדש | דצמ' 2017

ז'ן ז'אק גודלברג בילה את השנה האחרונה בחייו בעיר מרסי, בהוספיס, מרחק הליכה מבית משפחתו, ומבית חמותו מדאם שרה.
כשהבנתי שמצבו קריטי טסתי לבקר אותו, ובילינו ארבעה ימים ביחד.  חודש אחר כך הוא נפטר. 

את השבת הנפלאה שעשיתי עם ז'ן ז'אק ומשפחתו הסרטתי בראשי שוב שוב, לפרטי פרטים: הג'וינט באמבולנס, החמין אצל מדאם שרה, אוסף העטים וכובעים... כשעל הכול שורה רוחו אוהבת החיים של המתופף הכי מצחיק בעולם, שלא ויתר על החיוך עד הרגעים האחרונים.

בהשראת אותו הביקור נוצר השיר הזה, "ז'ן ז'אק מון אמי", בהפקתו של גילי סמטנה, שהיה חבר מאוד קרוב לז'ן ג'ק. הקלטנו אותו באהבה רבה ובגעגוע גדול.



מילים: 
ז'אן ז'אק מון אמי, חי לנצח במרסי, בחדר חם מלא עשן,
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן...

ילד מגודל עם בטן מלאה במים,
מדליק ג'וינט באמבולנס בדרך לטיפול,
מתופף על דופן המיטה ושר שנסון -
עם האח האלג'ירי.
הולך במסדרון בית החולים כמו מלך נפאלי,
כובע צבעוני ומקל עם גולת זהב,
אחיות מחייכות לקראתו: מה שלומך מיסיה גולדברג?

ז'אן ז'אק מון אמי חי לנצח במרסי, בחדר חם מלא עשן,
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן...

מבקש עטים לאוסף מהרופאים, מהאחיות, מהנהג...
מניח בחדרו על המדף שיהיה מסודר,
מדגים לי כובע דרוזי, והודי,
ואת זה קח הביתה בשבילך.
שבת גשומה במרסי, חמין אצל מדאם שרה,
הולכים לאורך הרחוב , חוזרים אל החדר החם,
אני עושה הבדלה הוא מבקש: "בקול רם!"

ז'אן ז'אק מון אמי...

הוא מנמנם אני בוהה בטלוויזיה
טלתרום בצרפתית, הוא פוקח עין ואומר:
"בוא בוא מון אמי, בוא תשכב כאן לידי".
אני נרדם לצדו...והייתי רוצה לעצור את הזמן
אבל צריך לקום ולנסוע אל שדה התעופה.
אנחנו נפרדים בלי דרמה, כאילו ניפגש שוב בקרוב,
אני יוצא למסדרון חשוך, כל כך קשה לי לעזוב
את ז'אן ז'אק מון אמי שחי לנצח במרסי בחדר חם מלא עשן
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן.



 
החורף הזה מתחיל כאן!

פרטים וכרטיסים


∙∙∙ חוגגים 30 שנה לאלבום
  'אהוד בנאי והפליטים' ∙∙∙

◎ 11.1 האנגר 11 ת"א | מופע פותח: ארז לב ארי
◎ 1.2 זאפה חיפה
◎ 13.2 פורום live באר-שבע 


∙∙∙ אהוד בנאי והפרשים ∙∙∙

◉ 18.1 גבעת ברנר
◉ 7.2 זאפה ירושלים
◉ 21.2 זאפה כרם ברקן
◉ 22.2 בארבי תל-אביב

 
אהוד בנאי | ז'אן ז'אק מון אמי