04/10/2009

מספרים על שני חסידים שישבו ערב סוכות בסוכה והאחד אמר לרעהו: ”כמה חביבה וטובה היא מצוות הסוכה,שאתה בונה מצווה,מעצים בדים וסכך ירוק,ונכנס כל גופך עם כל המשפחה אל תוך המצווה,אוכל בה,וישן בה שבעה ימים".

"נכון",אמר רעהו,"אבל מהסוכה אתה יכול לצאת,ואילו ממצוות השבת אינך יכול לצאת,כל זמן שיש שבת,לאיפה שתלך,על פני כדור הארץ,אתה בתוך השבת".
והנה בחג הסוכות הזה,שנת תש"ע זכינו לקדושת המקום ולקדושת הזמן גם יחד.אור בתוך אור.

ובענין האור,אומר הנביא זכריה בהפטרה של חג הסוכות:
"והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון
והיה יום אחד הוא יודע לה’
לא יום ולא לילה
והיה לעת ערב יהיה אור".

ובענין היום ההוא שיהיה לעתיד לבוא,מצאתי כתוב בספר "רסיסי לילה" של רבי צדוק הכהן מלובלין:
"לעתיד לבוא נאמר שיהיה שיר חדש...כי לעתיד לבוא יהיו משוררים בכל שעה שיר חדש,כי כמו שהשם יתברך אין לו גבול וסוף כך להשגתו אין גבול, ובכל רגע ישיגו הכרת נוכח במדריגה מחודשת ונוספת עד אין קץ כלל.
רק בעולם הזה שהוא מוגבל,ההשגה גם כן בגבול,אבל לעתיד יהיה נקרא שיר חדש,כי תדיר יהיה חדש,כי השיר מצד ההכרה,ובכל רגע יהיה הכרה מחודשת ושיר חדש,ואין רגע שישוררו שיר שכבר אמרו ברגע שלפניו, ונמצא לעולם יהיה שיר חדש”.