08/12/2007

שלושה תרגומים לעברית לשירו של אדגר אלן פו "העורב" מונחים לפני.

האחד של זאב ז’בוטינסקי,שתרגם באופן נפלא גם את "אנאבלי",
וכך הוא העביר לשפה העברית את הבית הראשון:

"כחצות ליל קר וסער,עת אני,שבור הצער,
בספרי חוכמה נשכחת הסתכלתי נים וער,
בא קשקוש סתום בדלת,קל כדפק יד נחשלת-
יד חוששת-יד שואלת מחסה לדל או גר.
זה אורח-כה לחשתי-זה אורח,זר או גר-
זה אורח,לא יותר."

התרגום השני הוא של אליהו ציפר,וזו היא גרסתו לאותו הבית:

"אי אז בנשף שטוף עצבת,ואני רוחי נכזבת,
בחכמת נסתר עסקתי,פרדסה-גנוז רב-סוד,
עת תנודה גלשה ורתע,רחש לחש גח לפתע,
אלמוני ידו כמו מתה,דלת לשכתי ינוד,
זה אורח,כך מלמלתי,רק אורח,איש של נוד,
רק נוטה ללון האיש כאן,רק נוטה ללון לא עוד!"

התרגום השלישי,והעכשווי מבין השלושה,הוא של חיה ניר:

"בחשכת חצות לילה,כשאני,לבי עלי רע,
בגווילי חכמה נשכחת התעמקתי אות באות,
כבר נמנמתי,נח בשקט,כשלפתע מתדפקת,
על הדלת מתרפקת,מתרפקת יד קלות.
אך אורח זה,מלמלתי,על דלתי נוקש קלות-
אך אורח זה, לא עוד."

כשקראתי את המקור האנגלי הגעתי אל הקטע שבו שואל המשורר את העורב האם יזכה לרפואת נפשו מהצער על אובדן אהובתו לנור,וכך הוא שואל:
Is there-is there balm in gilead?-tell me-tell me,
I implore
Quoth the raven,nevermore

אחרי שלא מצאתי במלון האנגלי עברי שום זכר למילה gilaed,הבנתי שמדובר על המילה העברית גלעד,עיון קצר בקונקורדנציה לתנ"ך הביא אותי אל ספר ירמיהו.
הופתעתי ושמחתי לראות שאדגר אלן פו מצטט מהתנ"ך,מספר ירמיהו,ומעניין שבשלושת התרגומים,אף אחד מהמתרגמים(ככל הנראה מתוך שיקולים של שמירה על קצב וחריזה וצלצול מילים)לא תרגם את הביטוי הזה כפי שהוא מופיע במקור אצל ירמיהו, פרק ח’:
"הצרי אין בגלעד? אם רופא אין שם?..."

חיה ניר תרגמה:
"האמצא בצר לי צרי?-אנא לי אמור ברורות!
אז אמר הוא:שוב לא עוד".

זאב ז’בוטינסקי:
"היפרח צרי הישע?האמצא את הר המור?
ויקרא:אל עד אין דור"

ואליהו ציפר מזכיר אמנם את המקור,אבל קצת אחרת:
"כלום צרי גלעד עדי יעוד?
צחק לי העורב-לא עוד!"

ויורשה לי כאן להציע את האפשרות:
"אמור נא לי,תן מילת כבוד,
היש צרי בגלעד?!...בכאב לא אעמוד,
אך העורב אמר:לא עוד!"

ואם כבר הגענו(מפה לשם ומשם לפו)אל ירמיהו,
הנה כמה פסוקים,נפלאים ונצחיים,
נכתבו בימים ההם
מתאימים לזמן הזה:

"מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דווי
הנה קול שוועת בת עמי מארץ מרחקים
הה’ אין בציון אם מלכה אין בה
מדוע הכעיסוני בפסיליהם בהבלי נכר
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו
על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזיקתני
הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם
כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי
מי ייתן ראשי מים ועיני מקור דמעה
ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי."