האדמו"ר מפיאסצנא הרב הקדוש קלונמוס קלמיש שפירא זצ"ל על הניגון ("בני מחשבה טובה" אות י"ז):

כשקמתי בבקר ידעתי שאני רוצה לעלות על רכבת,רק שלא ידעתי לאן.

שלושה תרגומים לעברית לשירו של אדגר אלן פו "העורב" מונחים לפני.

רגע לפני שנכנסתי אל בית הקפה ברחוב הראשי של השכונה הצפונית חשבתי שיהיה נחמד אם יהיה לי משהו לקרוא.

חדר קטן בבית מלון. מנורת לילה אחת דולקת. וילון כבד מוסט על חלון גדול. שקט.

על בית קילנר כתבתי בספרי "זוכר כמעט הכול",וכל המעונין יכול לעיין שם,בסיפור"מסע עסקים מעבר לים",יומן מסע שנכתב ב1980.

לפני כשנתיים,במהלך אחד ממסעותיי בארץ ישראל,הגעתי לבית שאן,ונכנסתי לאכול במסעדת שווארמה קטנה,במרכז העיר.

לפני כשמונה עשרה שנה נקלעתי בוקר בהיר אחד לנצרת עלית.

מדברים עכשיו לא מעט על מצבו העגום של כדור הארץ ואני שומע,כולם אומרים,חייבים בדחיפות לעשות משהו כמו:

בחלומותיי הם שוב חוזרים אלי הבתים שהכרתי,שאהבתי,שנקשרתי...

מתוך מגילת רות,בענין השדה:

(האות ל’ במילה לעולם מנוקדת בשוא) אין דבר ניצחי יותר מן החולף שב וחוזר ושב וחוזר חלום הנעורים זיכרון הילדות

מדי פעם יוצא לי להגיע אל מקווה טהרה מסוים,אי שם במרכז דאון טאון בני ברק,הלא היא הברוקלין של גוש דן.

ישנם רגעים נדירים שבהם מעשה אומנות ומציאות החיים נפגשים כמו שתי כפות ידיים במחיאת כף,ופתאום יש צליל. שים לב.

עכשיו מוצאי שבת "ויחי",שבת גשומה,אחרי שלווינו את ז’ן ז’ק גולדברג למנוחת עולמים,אני נזכר בשבת שעשיתי איתו במרסיי לפני חודש.