23/01/2006

עוזר הטכנאי היה בחור שתקן,מבטו מושפל בדרך כלל. לא כולם ידעו את שמו,ואם ידעו ודאי כבר שכחו.

הוא היה מנקה את המאפרות ושואב את השטיחים
שוטף את הכוסות מביא קפה למי שרוצה תה למי שרוצה.
הוא היה קשוב לכל דבר שאומר הטכנאי
הוא השתדל מאוד להיות בסדר למרות שאף אחד לא ממש הסביר לו את העבודה.
הוא ניסה ללמוד לבד מה עושים ואיך זה עובד
אבל למען האמת לא כל כך הצליח
כי היה מסתכל על מה שקורה באולפן שבו היו מנגנים המוסיקאים הרבה יותר מאשר על הקונסולה והחיבורים והאפקטים וכל מה שביניהם.

עוזר הטכנאי היה בן אדם כמעט שקוף
נספג כמו צל בקירות האולפן
הולך ובא בלי רעש
עם איזו נוכחות אוורירית
עם נוכחות לא נוכחת.

והיו כאלה,שהיו מבקשים בטון קצר רוח את הקפה או את התה,ורואים בו מעין משרת שצריך למלא את רצונם,ולהביא להם סיגריות או כל דבר אחר שהם צריכים.
והיו גם אחרים,שחייכו אליו,וקראו לו בשמו,ושאלו לשלומו,והוא היה מתרגש ונבוך,ומעניין שהיו אלה הטובים באמת,גם מוסיקלית.
ורגע אחד של חסד היה לו כשמוסיקאי אהוב עליו,הגיע ערב אחד במפתיע לסשן קצר,הציע לו בחיוך ידידותי להיכנס לאולפן ולמחוא כפיים בקצב השיר ביחד איתו ועם הלהקה שלו.

עוזר הטכנאי הזה עבר מאז גלגולים רבים.
כן,נכון,היום הוא בעצמו זמר.
והוא בא לאולפן ורואה עוזרי טכנאי ומרגיש שהוא מבין את אשר על ליבם.
ומדי פעם הוא פוגש אחד מהזמרים ההם והם כמובן לא זוכרים אותו,
אם הזיכרון נעים הוא אומר:
אתה יודע,פעם הייתי עוזר טכנאי בסשן שלך באולפני טריטון.
ואם הזיכרון לא נעים הוא לא אומר דבר,עוזר הטכנאי לשעבר.