26/01/2005

השלושה עזבו את המקום לפני הזריחה.הם נסעו בשתיקה עד באר שבע,שם עצרו לקפה וארוחת בקר קלה,ושמשון סיפר להם על החלום שלו.

"עפתי,אתם קולטים,עפתי!וזה לא קרה לי כל כך הרבה זמן"הוא אמר,נרגש.
רפאל אמר:"סוד העיבור...זה מזכיר לי משהו שקראתי פעם,לא זוכר מה זה היה".
"אני חייב לברר את זה",שמשון אמר.
"אולי זה הסוד של איך העובר נוצר?"שאל משה.
"יכול להיות,"רפאל אמר,"אבל נדמה לי שזה קשור גם לעיבור של השנה,אתם יודעים,כמו השנה הזאת,שמוסיפים לה עוד חודש אדר".
"אני לא מבין,"שמשון אמר,"למה מתתיה אמר לי לא לשכוח את סוד העיבור. איך אני יכול לא לשכוח משהו שאני בכלל לא זוכר."
רפאל אמר:"ככל הנראה הפתרון נמצא במקום.צריך להמשיך לחקור ולחפור. נראה לי שאגודת חולמי תעופה מצאה בית,או אם תרצו בסיס המראה תת קרקעי לחלומות תעופה,וצריך לחשוב טוב טוב איך מתקדמים,כי במוקדם או במאוחר יגלו אותנו ואז יעיפו אותנו משם".
"אז מה עושים?"שאל משה.
רפאל אמר:"לדעתי,צריך לחשוף את זה בזהירות ולהקדים תרופה למכה,שלא יאשימו אותנו במשהו לא חוקי.אפשר לעשות שם אתר יחיד במינו,ברוח המקום,עם פעילות חינוכית אומנותית ויצירתית,באופן מאורגן,לבתי ספר, לקבוצות,למבקרים,למטיילים במכתש,אפשר להביא לצורך העניין הזה אנשים שיידלקו על המקום,מוסיקאים ציירים פסלים,שיעבירו סדנאות,ואפשר להביא אנשים שיעבירו שיעורים והרצאות בנושאים שונים שקשורים לסביבה ולנוף,וכל זה יהיה על פני השטח,ומתחת לפני השטח,ועם הכיסוי הזה,נוכל בלילות ובשעות פנויות להתעסק בכל הדברים שאנחנו רוצים לעשות:סוד העיבור, החלומות,התעופה...".
הם סיכמו שאם תהיה הסכמה מהגורמים המוסמכים,משה יקבל שחרור מבית הדפוס,ויעבור לגור במצפה רמון בדירה קטנה שהם ישכרו לו,וכך יוכל להגיע יום יום למתחם התת קרקעי,להפעיל ולתחזק אותו.רפאל ושמשון יגיעו באופן תכוף ככל האפשר,ואולי במשך הזמן,אם העסק יתפתח,יעברו לגור באזור.
"תמיד חלמנו אשתי ואני לצאת רחוק מחוץ לעיר",רפאל אמר,"ומי יודע,אם הכל ילך טוב,אולי נוכל לסגור את בית הדפוס ולהתמסר רק לזה".
כשהם חזרו לעיר רפאל ביקש מהמזכירה שלו רחל שתתאם לו פגישה עם ראש מועצת מצפה רמון,ושתציג אותו כמר רפאל לוי,יזם פרויקטים ייחודים מתל אביב.זה תמיד יותר מרשים שהמזכירה מתקשרת,חשב לעצמו.