03/11/2004

האדמו"ר הקדוש רבי קלונימוס קלאמיש מפיאסצנה(מעט דברים על האדמו"ר המיוחד הזה ראו כאן ב"דף הלבן" על פורים)שואל מדוע נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק.

הוא מביא את דבריו של רש"י שאומר שבגלל בשורת העקידה פרחה ממנה נשמתה ומתה.ומוסיף על כך האדמו"ר:
"משה רבנו רעיא מהימנא(הרועה הנאמן) סמך מיתת שרה לעקידת יצחק כדי להמליץ טוב בעדנו ולהראות שעל ידי ייסורים חס ושלום יותר מדי פרחה נשמתה,ואם נעשה כן בשרה,צדיקה גדולה כזאת,שלא יכלה לסבול ייסורים כל כך קשים,ומה כל שכן אנחנו."
מיתתה של שרה,הוא אומר,באה כדי שהקדוש ברוך הוא ינהג בנו במידת הרחמים,כדי שיידע שאם יפלו עלינו חס ושלום ייסורים קשים מדי לא נוכל לעמוד בהם.
ואת הדברים האלה הוא אומר בתוך הגיהנם של גטו ורשה אחרי שאיבד את אשתו ובנו ואחרי שבתו נחטפה ברחוב.
את דבריו אלה הוא מבסס על דבריו של הרב הקדוש רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין בעל הספר "מאור ושמש"שאומר בדרשתו בפרשת "וארא",ספר שמות,בשם הרב מנחם מנדל מרימנוב,על הכתוב במסכת ברכות:"כמו שמלח ממתיק את הבשר כך ייסורים ממרקין את הנפש".
ומוסיף על כך הרב: אם ממליחים את הבשר במלח רב הרי שהוא מתקלקל,וכך גם הייסורים,אם אינם ממוזגים ברחמים,אין ביכולת האדם לקבלם,והם שוברים את רוחו במקום לרומם אותה.
ויהי רצון שתהא השעה הזאת שעת רחמים.