20/02/2012

השבת קראנו בפרשת משפטים את הציווי על הגר:

"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים".
"וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים".

רש"י מסביר מהו גר:"אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שם".
כלומר:לא מדובר על אדם שנתגייר, אלא על איש זר שהגיע לכאן מארץ אחרת.
הרב הראשי של בריטניה ,הרב יונתן זקס, אומר בספרו על היהדות, שהיחס לגר זו המצווה המופיעה במספר הפעמים הרב ביותר בתנ"ך, שלושים ושש פעם!
הוא מוסיף ואומר שזו המצווה החשובה ביותר ביהדות, ואולי החשובה ביותר בכל הדתות בכלל, כי הציווי "ואהבת לרעך כמוך" שמופיע רק פעם אחת בתורה מדבר על אהבת מי שקרוב אליך, מי שהוא כמוך, אבל היחס החיובי לגר מדבר על התחשבות והבנה לאיש זר, שלא מאמין בדת שלך, לא מדבר את שפתך, ואולי גם צבע עורו לא ממש זהה לשלך, ולכן מצאה התורה צורך גדול להזכיר את הדבר לא פחות משלושים ושש פעמים!

האם לא הגיע הזמן ללמוד בכל הכוח את הציווי הזה? לקיים אותו?
איך קורה שדווקא הציווי החשוב הזה זוכה להתעלמות מוחלטת וכאילו נשכח מלב אותם אנשים המתיימרים להיות תופשי התורה ויודעיה?


נולדתי לפני אלפי שנים
כשפני הירח נראו משונים
רק פקחתי את עיני התחלתי לבכות
עמדתי על רגלי התחלתי לנדוד.

הם באו בלילה והרגו את כולם
נשארתי לגמרי לבד בעולם
הבנתי:אני סוחב איתי איזה סוד
ברכה או קללה? לא הפסקתי לצעוד.

ירדתי למחתרת ברחתי ליערות
בסתר מרתף ספגתי מכות.
שיניתי זהות, הייתי אנוס
לא הייתה לי ברירה, המשכתי לנוס.

גזרו לי את הפאות כיבו את נר השבת
רצחו את אשתי חטפו לי את הבת
למדתי בסתר את תורת האבות
כשמסביבי בערו הלהבות.

ועכשיו אני כאן, ואני עצמאי
ואם יבוא זר רעב וידפוק על דלתי
איך לא אפתח איך אקשה את לבי
איך לא אתן לו פינה בביתי?

כי אני הרי יודע מהי גלות
ואיך זה להיות גר נרדף ומיעוט,
איך לא אפתח בפניו את דלתי
איך לא אתן לו פינה בביתי.