10/05/2005

נגעת בצמרות העצים.

1977.חורף.
בדרכי הביתה מאוחר בלילה במעלה הואדי אחרי ביקור במושבה הרגשתי לפתע תחושה מוזרה,כמעט דון חואנית,כאילו איזו נוכחות נמצאת בצד שמאל שלי, הירח נגלה פתאום מבין העננים,ולשניה אחת ובלתי מובנת לחלוטין,שכמותה לא חוויתי מימי,הרגשתי את נשמתי פורחת,ראיתי את צמרות עצי הזית בגובה העיניים,ומיד מצאתי את עצמי שוב בחזרה בתוך הגוף,נתקפתי בהלה גדולה והתחלתי לרוץ במעלה השביל לכיוון הצריף,עצרתי בדרך לשתות מי מעין צלולים ולשטוף את הפנים,כשהגעתי לצריף מצאתי שם לשמחתי הרבה זוג חברים שישבו ליד האש הבוערת,וחיכו לי.הייתי כולי רטוב מזיעה.
הם אמרו לי שאני נראה חיוור מאוד ושאלו:" מה קרה,ראית שד?"
"יכול להיות,"אמרתי,"אבל אני מקווה שזה היה מלאך".
סיפרתי להם על החוויה המוזרה.החבר שלי אמר שהוא ראה לפני כמה שבועות טווס גדול משוטט בואדי.הבטנו באש ושתקנו.לך תדע.

עשר שנים אחר כך בלילה רמת גני גוש דני סטנדרטי,נזכרתי בכל האירוע ההוא כמו בחלום,היה או לא היה,מציאות חיי העכשווית הייתה כל כך רחוקה מכל זה,ניגשתי אל שולחן הכתיבה,מול החלון הקטן שנפתח אל השיכון שממול לדירתי וכתבתי בעט כחול על דף לבן:

נגעת בצמרות העצים
בלילות של ירח מלא
רוקד מכושף עם טווס דמיוני
נוטש את הגוף לדקה וחוזר

ועכשיו אתה כאן...