וכך שמעתי מפי החוגים המקורבים לחוגים יודעי הדבר ויודעי הח"ן:

בתחילה עלה ברצונו הפשוט לברוא עולם פשוט, משפחה אחת, עם אחד, שפה אחת, מדינה אחת, עונה אחת, ממוזגת, ממוצעת, לא חמה מדי, לא קרה מדי, יום יומיים גשם מתון ונעים, לא מטר סוחף, ויום יומיים שמש, שמש לא לוהטת, רכה ונעימה. עונה מעוננת חלקית, בהירה חלקית, עונה אחת פשוטה ופושרת לאורך השנה כולה.

ועלה ברצונו הפשוט לעשות טיוטת ניסיון לעולמו, ככה, לראות איך זה עובד על הבן אדם, וראה שהבן אדם משועמם, מנומנם, לא יוצר, לא חוקר, לא פחות ולא יותר, ובעולם הפארווע הפושר הזה שברא אין מיץ קר ואין שוקו חם אין בגדי ים ואין מעילים צעיפים כובעים וסוודרים, אין קרח אין תנורים אין השראה למשוררים.

ולכן עשה טייק 2 וברא עולם הרבה יותר פרוע שלא יעזור לו אפילו סופשבוע רגוע: קיץ לוהט וחם עם שרב וחמסינים, וחורף קר וגשום עם שלגים וסערות, אש וברד שלג וקיטור, ובין לבין סתיו ואביב , ככה בשביל להתארגן, בין לבין.

וראו זה פלא, הבן אדם התעורר והתחיל לחקור וליצור, גילה את האש ואת החשמל, סלל כבישים וטס לחלל, ובנה בתים וארג שטיחים ותפר בגדים והמציא מזגנים וסיפר על יד האש בלילות החורף הארוכים והקרים אגדות שהפכו לשירים סיפורים סדרות וסרטים.

והתבונן הבורא ממעון קודשו בשמי מרומים על העולם החדש שברא, וירא כי טוב, בלי עין הרע.